عيد الاضحى באִסלאם - עיד אלאַדֿחַא, חג הקורבן
עיד אלאַדֿחַא, חג הקורבן, הוא החג החשוב ביותר בלוח השנה
האִסלאמי, והוא נקרא גם החג הגדול. החג מתחיל ב- 10 בחודש ד'וּ אלחִגַ'ה, החודש
האחרון בשנה המוסלמית, ונמשך חמישה ימים. בסיומו עיד אלאַדֿחַא - העלייה לרגל
למַכַּה.
עיד
אלאַדֿחַא –משמעויות, חובות ומנהגים
עיד אלאַדֿחַא נחגג לזֵכר נכוֹנוּתוֹ של אברהם להקריב את בנו
במצוַות האלוהים. על כך מסופר בקֻרְאַן כי אברהם חלם כי אלוהים ציווה עליו להקריב
את בנו יחידו. שמו של הבן לא מוזכר בקֻרְאַן, אולם בקֵצַץ אַלְאַנְבִּיַאא' נוספו
לסיפור פרטים ונקבע שהבן הוא ישמעאל.
אברהם ובנו צייתו שניהם לצו האלוהי, אך האל עצר את אברהם
ברגע האחרון וציווה עליו להעלות לעולָה בעל חיים במקום בנו. כלומר, החג מעלה על נס
את כּניעוּתו המוחלטת של אברהם כלפי אלוהים, את חובתו של הבן לציית לאביו, ואת
רחמי האל, שאינו מתיר להקריב בני אדם כפי שהיה נהוּג בחברוֹת האליליוֹת.
הקֻרְאַן מספר כי כשהיה ישמעאל תינוק תבעה שרה מאברהם להרחיק
אותו ואת אמו הגר. אברהם מילא את בקשתה ולקח את הגר וישמעאל עד מַכַּה, שם עזב
אותם וחזר לאשתו שרה. הגר וישמעאל נותרו ללא מים, והגר החלה לרוץ בין שתי גבעות -
צַפַא ומַרְוַה - כדי לחפש מים בשביל בנה. בינתיים גירד ישמעאל ברגלו בחול ופתאום
נבע בקרבתו מעיין (שנקרא "זַמְזַם"). ישמעאל ואמו נשארו במקום וחיו בו
עד מותם.
לאירועים ולמקומות אלה יש ביטוי בטקסים הנערכים בימי החַג' -
עולי הרגל חייבים לרוץ בין שתי הגבעות, לזכר ריצתה של הגר כשחיפשה מים לבְנָה.
מעיין הזַמזַם, הנובע בקֵרְבתן, נחשב למעיין קדוש.
על פי המסורת המוסלמית חזר אברהם כמה פעמים לבקר את ישמעאל.
באחד מביקוריו טיהרו הוא ובנו את הכַּעְבַּה מהפולחן האלילי שהונהג בה, והפכו אותה
למקדש מוֹנוֹתֵאִיסְטִי. חשיבותו של ישמעאל באִסלאם נובעת מהיותו שליח האל; הוא
מהווה חוליה בשלשלת הנביאים שקדמו למֻחמד וכן נחשב לאבי שבט קֻרַיש, שממנו נולד
הנביא מֻחַמַד.
ביום הראשון של החג חַייב המוסלמי להשתתף בתפילת החג במסגד.
כן עליו לשחוט בעל חיים - כבש, פרה או גמל, שמחולק לשלושה חלקים,1. לתת חֵלֶק
מבשרו לעניים,2. חלק לנשים במשפחה כמו אחיות, דודות, סבתות וה 3. ולאכול את השאר
בסעודה משפחתית חגיגית. כיום חלק רב מהמוסלמים ממירים את שחיטת בעל החיים בתרומה
לצדקה. מנהגי החג כוללים עריכת ניקיון יסודי, קניית בגדים חדשים, מתנות וצעצועים
לילדים. יש הנוהגים לבקר בבית הקברות ולקרוא קטעים מהקֻראן לזכרם של קרוביהם
המתים.
בחג', המתקיים לפני עיד אלאַדֿחַא, מקיפים עולי הרגל את
הכַּעְבַּה - האבן הגדולה השחורה הנמצאת במסגד שבמכה. על פי המסורת המוסלמית,
הכַּעְבַּה נוצרה על ידי המלאכים לאחר גירושם של אדם וחווה מגן העדן, כדי שתשמש
להם ולצאצאיהם מקום לעבודת האל.
בבוקר היום התשיעי לחודש ד'וּ אלחִגַ'ה מתאספים עולי הרגל
למרגלות הר עַרַפַאת במַכַּה. שם הם שומעים דרשה, משמיעים קריאות כניעה לאלוהים,
ועם השקיעה הם יורדים מן ההר אל מֻזְדַלִפַה, המקום שבו הם ישנים. למחרת בבוקר הם
הולכים אל מִנַא,שם נערך טקס רגימת פסלים המסמלים את השטן. לאחר מכן מתקיים טקס
הקרבת הקורבן, הכולל שחיטת בהמות,שהוא המצווה המרכזית של החג. לאחר הקרבת הקרבנות
עוברים עולי הרגל למַכַּה, מקיפים את הכַּעְבַּה בפעם האחרונה, ומסתפרים. פעולות
אלה מוציאות אותם ממצב ה"אִחְרַאם", כלומר,מצב הקדושה וההיטהרות שאליו
נכנסו בתחילת החַג'.
הברכה לחג היא,
كل عام وأنتم بخير כול עאם
ואנתום בכיר ( מאחלים לכם כל שנה ואתם בריאים ושלמים)
או מברכים ב أضحى مبارك אדחא מובארק ( חג אדחא מבורך)
באדיבות מייסא עסלי בווריאת, סגנית מנהל בית הספר הבנלאומי בגבעת חביבה