תערוכת ציורים מטרזיינשטט
במלאת 60 שנה להקמתו, מכון "מורשת", בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' גאה להציג תערוכה הבנויה מחומרי ארכיון מקוריים שמעולם לא פורסמו ברבים. מקורם של חומרים אלו בטֶרֶזִין- מחנה ריכוז ליהודי הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה וליהודי מרכז אירופה ומערבה אשר פעל במהלך מלחמת העולם השנייה.
המקום כונה על ידי השלטונות הנאציים "גטו", במסגרת ניסיונם לשוות לו תדמית ייצוגית שונה. כ-90% מהאסירים היהודים בגטו טרזין נרצחו על ידי הנאצים. מתוך 160,000 אסירים יהודים שנשלחו למחנה, נותרו במחנה בסוף המלחמה 19,000 איש, יהודים ולא-יהודים.
בתערוכה מוצגות יצירותיהם של שלושה אמנים אשר נכלאו בגטו טרזין עם משפחותיהם - לאו האס (1983-1901), בדג'יך פריטה (שמו הבדוי – פריץ טאוסיג) (1906- 1944), ויוסף אדוארד אדולף ספיר (1900- 1978) שעל יצירותיו חתם בשם יו ספיר. השלושה, ביחד עם אמנים נוספים, הועסקו בגטו ב"מחלקה הטכנית" שתפקידה היה לספק פתרונות טכניים מידיים להתרחבותו וקליטת עשרות אלפי אסירים שהצטופפו בשטח שבמקורו יועד ל-6,000 נפש. עבודתם במחלקה הטכנית אפשרה לאמנים גישה לחומרים והם ניצלו זאת על מנת לתעד בצורה מחתרתית את מציאות האימים האמתית של טרזין, אשר שימש כ"גטו לדוגמא" שבאמצעותו הציגו הנאצים מצג שווא של אורח חיים חופשי ושלטון נאור. האמנים הצליחו להבריח את יצירותיהם מחוץ לחומות הגטו במטרה לספר לעולם את האמת.
ביולי 1944, גילה הגסטאפו בחנות לדברי אמנות ציורים שמקורם היה ללא ספק בגטו טרזין. הציורים הציגו עולם קודר של אימה, צפיפות ודלות. לא קשה היה לזהות את הציירים שיצרו יצירות אלה. הם הואשמו בתעמולת זוועה, חלקם הוצאו להורג במבצר הקטן שבגטו וחלקם נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ; בין האמנים שנענשו היו: אוטו אונגר, פטר קין, פרדיננד (פליקס) בלוך, האדריכל טרולר וכן שלושת האמנים שיצירותיהם מוצגות בתערוכה. פריטה נספה באושוויץ, אשתו נרצחה במבצר הקטן בטרזין ובנם בן השלוש טומי אומץ לאחר המלחמה ע"י לאו האס, ששרד את אושוויץ. יו ספיר שרד בגטו טרזין עד השחרור והיגר לארה"ב.
בתערוכה מוצגות עשר מיצירותיהם המקוריות, אשר הופקדו בארכיון מורשת. בטכניקה פשוטה של צבעי מים וטוש בגוון שחור-אפור על נייר, במעשה של גבורה, תיארו האמנים את מציאות החיים האמתית בגטו טרזין.
בתמונה: יו ספיר, ציור סימבולי של גטו טרזין עם צלב קרס, 1944, עיפרון צבעוני, 15x20
לאתר האינטרנט של מורשת: https://www.moreshet.org
המקום כונה על ידי השלטונות הנאציים "גטו", במסגרת ניסיונם לשוות לו תדמית ייצוגית שונה. כ-90% מהאסירים היהודים בגטו טרזין נרצחו על ידי הנאצים. מתוך 160,000 אסירים יהודים שנשלחו למחנה, נותרו במחנה בסוף המלחמה 19,000 איש, יהודים ולא-יהודים.
בתערוכה מוצגות יצירותיהם של שלושה אמנים אשר נכלאו בגטו טרזין עם משפחותיהם - לאו האס (1983-1901), בדג'יך פריטה (שמו הבדוי – פריץ טאוסיג) (1906- 1944), ויוסף אדוארד אדולף ספיר (1900- 1978) שעל יצירותיו חתם בשם יו ספיר. השלושה, ביחד עם אמנים נוספים, הועסקו בגטו ב"מחלקה הטכנית" שתפקידה היה לספק פתרונות טכניים מידיים להתרחבותו וקליטת עשרות אלפי אסירים שהצטופפו בשטח שבמקורו יועד ל-6,000 נפש. עבודתם במחלקה הטכנית אפשרה לאמנים גישה לחומרים והם ניצלו זאת על מנת לתעד בצורה מחתרתית את מציאות האימים האמתית של טרזין, אשר שימש כ"גטו לדוגמא" שבאמצעותו הציגו הנאצים מצג שווא של אורח חיים חופשי ושלטון נאור. האמנים הצליחו להבריח את יצירותיהם מחוץ לחומות הגטו במטרה לספר לעולם את האמת.
ביולי 1944, גילה הגסטאפו בחנות לדברי אמנות ציורים שמקורם היה ללא ספק בגטו טרזין. הציורים הציגו עולם קודר של אימה, צפיפות ודלות. לא קשה היה לזהות את הציירים שיצרו יצירות אלה. הם הואשמו בתעמולת זוועה, חלקם הוצאו להורג במבצר הקטן שבגטו וחלקם נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ; בין האמנים שנענשו היו: אוטו אונגר, פטר קין, פרדיננד (פליקס) בלוך, האדריכל טרולר וכן שלושת האמנים שיצירותיהם מוצגות בתערוכה. פריטה נספה באושוויץ, אשתו נרצחה במבצר הקטן בטרזין ובנם בן השלוש טומי אומץ לאחר המלחמה ע"י לאו האס, ששרד את אושוויץ. יו ספיר שרד בגטו טרזין עד השחרור והיגר לארה"ב.
בתערוכה מוצגות עשר מיצירותיהם המקוריות, אשר הופקדו בארכיון מורשת. בטכניקה פשוטה של צבעי מים וטוש בגוון שחור-אפור על נייר, במעשה של גבורה, תיארו האמנים את מציאות החיים האמתית בגטו טרזין.
בתמונה: יו ספיר, ציור סימבולי של גטו טרזין עם צלב קרס, 1944, עיפרון צבעוני, 15x20
לאתר האינטרנט של מורשת: https://www.moreshet.org
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!