הם באו עד חומה | אבא קובנר,דינה פורת
החודש ציינו 80 שנה לקריאת הכרוז: "אל נלך כצאן לטבח", כרוז אותו חיבר אבא קובנר במנזר מחוץ לווילנה. אבא קובנר, קרא אותו ביידיש בפני 150 אנשים, שרידי תנועות הנוער בגטו וילנה בערב השנה החדשה. טוסיה אלטמן קראה את הנוסח העברי של הכרוז. באותם ימים הגיעה טוסיה בדרך לא דרך ובסכנת חיים לגטו וילנה מגטו ורשה. היא עשתה זאת כדי לדעת מה מתרחש בווילנה, לעדכן על פעילות התנועה בוורשה ולשמור על קשר בין שני הגטאות."הכרוז הוא אחד המסמכים הידועים והמרגשים ביותר בתולדות השואה" כתבה פרופסור דינה פורת (עמ' 12 בספר). הסבר מרתק על חשיבותו של הכרוז, על מהותו ואל מי הוא מיועד אתם יכולים להרחיב ולשמוע בהרצאה של פרופסור פורת שניתנה בכנס מורשת בערב המוקדש לציון 80 שנה להקראת הכרוז. (https://fb.watch/azOQt9MUZQ/).
👈בשנת 2018, יום הולדתו ה-100 של אבא קובנר, יצא הספר "הם באו עד חומה". הספר יצא בשיתוף של יד יערי, מורשת ויד ושם והוא משלב שלוש מיצירותיו.
👈הראשונה היא: קאַלענדאַר פֿון גרויל, ובעברית: לוח השנה של הזוועה. זהו פנקס קטנטן שבו שרבט קובנר כל יום מלים בודדות על קורותיהם של גטו וילנה וסביבתו. לוח שנה מרגש ומפעים זה מתפרסם כאן לראשונה במלואו, מקור ביידיש ותרגום לעברית, ביוזמתה של בִתו שלומית קובנר.
👈השנייה היא הכרוז שכותרתו "אל נלך כצאן לטבח", ובו כתב קובנר שהיטלר זמם מזימה להשמיד את יהודי אירופה כולה, ולכן אין מוצא אחר אלא להתגונן עד הנשימה האחרונה.
👈השלישית היא הפואמה אחותי קטנה, המתארת את המנזר שבו הסתתרו קובנר וחבריו, ודנה ביחסים בין העולם היהודי לנוצרי. הפואמה נכתבה בשבועות ההמתנה ערב מלחמת ששת הימים, זמן של חרדה לגורל הארץ ותושביה.
👈ייחודו של הספר הוא בשילובם של היצירות, אך את ההבנה והעומק של חשיבות היצירה גם לזמנים אלה מעניקים ההקדמה ההיסטורית של דינה פורת, ההערות ההיסטוריות של טל כהן לוח השנה של הזוועה והמסה פיוטית-הגותית שכתב מוקי צור הם ששוזרים את שלושת השיאים האלה ביצירתו רבת-הפנים של קובנר למקשה אחת.
👈נביא קטע מדבריו של מוקי צור בספר
בין מורדים לבין חסידי אומות העולם
מבחינה היסטורית "אחותי קטנה" היא שירה שמפגישה קצוות שנפגשו, כך נראה, רק בימים ההם. זוהי פגישה בין חסידי אומות העולם למורדי הגטאות. בין הנזירות שהצילו יהודים בחשאי, לבין הלוחמים שקראו למרד ולמלחמה גלויה. שתי הקבוצות הללו התייחדו במרד שקראו על השלטון הנאצי, כל אחת בדרכה, ואף לא אחת מהן הוכוונה על ידי כוחות חיצוניים, אלא צמחה בתוך ההוויה שהקיפה אותה. חסידי אומות העולם פעלו בחשאי ובאופן פרטי מתחת לרדאר של האירועים שהנאצים בקשו להאדיר בהיסטוריה....הם נאלצו להתחבא בעצמם ולהסתיר את מעשיהם. לוחמי הגטאות לעומת זאת, ביקשו דווקא להניף את דגל המרד. בעמידתם מול הנאצים ביקשו להודיע כי הם נלחמים ולו רק למען שתי שורות שעתידות להירשם בהיסטוריה..."
👈הפואמה "אחותי קטנה " העוסקת במתח שבין העולם היהודי והנוצרי ולדעת צור היא "בגדר חשבון נוקב שנותר פתוח בין העם היהודי לבין העולם הנוצרי שערכיו לא הוכיחו את עצמם בשעת מבחן...גם שהעולם התהפך" (עמ' 4) מעוררת אצל הקורא שאלות ותהיות גם לגבי היחסים בין היהדות ועם ישראל, לבין העולם הנוצרי של היום. ובכך מעלה הספר שאלות ותובנות אשר כוחם רלוונטי לחיינו הנבנים מהמתח בין "שם לכאן" ובין עבר לעתיד.
🖼בתמונה: כריכת הספר
💻להזמנות, עמוד הספר באתר מורשת: https://bit.ly/3GARCQK
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!