קבוצת חבצלת
קבוצת חבצלת
חסר רכיב

שומר מקום- הטור של מבקר התרבות שלנו

04/07/2016

אתה מגיע להצגה שעניינה מתחיל במיחושי לב ויוצא עם כאב בטן של צחוק מדובר בקומדיה  חדה ומסוגננת שרוקדת היטב על במת צוותא בין סטירה פוליטית לקומדיה עד כדי צרורות של הברקות

במהירות של סטנדאפ "וואן ליין" .

המנה מוגשת כשהיא משולבת במשחק וירטואוזי של כל חמשת השחקנים איש איש בתורו .

ואת כל זה מוביל דובהלה גליקמן שהיטיב את עצמו לשיא אישי של נוכחות אישיותו הקומית .

" זה כבר כמה ימים שבצוותא מלא...." שר שלומה ארצי ואכן ההצגה " אנגינה פקטוריס" עושה עניין וצוותא נראית שוב כמו שהגו אותה מייסדיה "השלונסקאים" וכמו שהייתה בימים הגדולים.   

שר הביטחון זקוק להשתלת לב דחופה ע"מ להמשיך לחיות , הלב היחיד שנמצא הוא של ערבי יליד שכם, ביתו(מצדה) מאורסת למנהיג המתנחלים ורופאו הוא שמאלן שהגיע לארץ להצילו, לכאורה אוסף של דמויות קלישאה, אבל באה המחזאית מיכל אהרוני מזקקת ומוציאה אותן מתוך עצמן לכלל סיפור מצחיק שהולך ומסתבך ומצטחק יותר ויותר כשהוא לבוש בטקסט מסוגנן וקולח .   

והבמאי ציון אשכנזי מתזמר אותו היטב בין השחקנים ומרשה יוזמה פרטית של "גניבות" והערות בעיקר של דובהלה גליקמן כאלה שהן מחוץ לטקסט.

כאמור ארבעת השחקנים הנוספים מייצרים בכישרון רב את הדמויות הנוספות .

זהר שטראוס – הרופא הפילוסוף

שמעון מימרן – מנהיג המתנחלים המיטיב להעביר מונולוגים מפולפלים שבין כיעור ליופי. 

טלי בן יוסף – ארוסתו התוססת (ואהובתו לשעבר של הרופא הנ"ל) 

שרון פרידמן- שנכנס ויוצא ומפליא בשלל דמויות נוספות (נטל תאטרון הפרינג').

אז תשאלו איפה המבקר שלך ? למה אין לך דברים רעים להגיד ? מפחד לחטוף מכות?

נו אז בסדר.... אם הייתי תפאורן הייתי משנה במעט את התפאורה ולו הייתי מוזישן הייתי מגדיל את הנפח הווקאלי המתוזמר וזה מה שהיה לי לכתוב.

"בואי שרהלה הולכים......" לראות את ההצגה אנגינה פקטוריס זה נשמע מעניין

מסמכים מצורפים

מותאם לאתר.jpg
חסר רכיב