חסר רכיב

רוני רכב (מזרע) גרפיקאי וצייר, אמן הבית והתנועה, איננו.

12/03/2018

"אופק קרוב" קרא רוני רכב לתערוכה מיצירותיו שהוצגו בעפולה העיר שעל יד מזרע קיבוצו. ואכן, רוני רכב היה תמיד קרוב. קרוב בחברות האישית, קרוב בנושאי יצירתו, קרוב בתרומתו הגרפית לעיצוב  הנראות הקיבוצית והתנועתית מבית היוצר של הקיבוץ הארצי. עם פטירתו של רוני אנחנו נפרדים מאחד הדמויות הססגוניות והמיוחדות בתרבות ובאמנות הקיבוצית והתנועתית.  רוני היה מוסד, בר סמכא בענייני אמנות וגרפיקה, היה מעצב בעל מוניטין שיצא מעבר לגבולות המדינה, מעבר לחצר הקיבוצית. פתח סגנון איור עצמאי , כתב יד אישי שאי אפשר לטעות בו.

סיפור חייו של רוני רכב הוא סיפורה של הציונות בהתגלמותה. אביו נולד בפולין. נדד למצרים, שם הכיר את רעייתו ובה נולד בשנת 1940 רוני רכב. בשנת 1950 עולה המשפחה לארץ, ורוני מתחנך בקיבוץ מזרע, אצל דודו, אחי אביו  שלמה רכב  (ממייסדי הארכיון התנועתי) . בצבא שרת ב"שקד" , חזר לקיבוץ, עבד בגד"ש ובשנת 1966 גויס "למוסד" ועסק בעלייה בלתי לגלית ממרוקו. במלחמת יום כיפר נלחם בתעלה. קורות חייו האומנותיים עשירים ומלאי עשייה.

בוגר המגמה למורים לציור ב"אורנים". השתלם בגרפיקה ב"ארט דה – קו" בפאריס. בוגר המכון לציור ופיסול ע"ש אבני. כמו כן השתלם בשיעורי ציור אצל האמן יוחנן סימון.
בשנים 1990-1980 היה מאיר הבית של הוצאת הספרים "ספריית פועלים". כמו כן ריכז את המגמה לעיצוב ב"אורנים". בשנות השמונים מזכיר ארגון הציירים והפסלים של הקבה"א.  משתתף קבוע בתערוכות קבוצתיות ויחיד בארץ ובחו"ל.  ביניהם תערוכות חשובות בתחום עיצוב עטיפות ספרים ותערוכת צילום מרשימה ממסע בעקבות הזיכרונות במרוקו. עיצב במרכז "פומפידו" בפאריס את תערוכת 50 שנות מחול ישראלי. תפאורה ללהקת ענבל ולתוכניות טלוויזיה, וכמובן לבימת הקיבוץ. היה אמן רב תחומי שנגע בהרבה טכניקות . היה שותף בהקמת קירות פיסוליים בארץ.  משנות השבעים ממעצבי השיח הגרפי התנועתי והמפלגתי. כרזות רבות משלו נמצאות למשמרת בארכיון התנועה בגבעת-חביבה.

רוני היה קשור לקיבוצו מזרע בכל נימי נפשו., ומזרע החזירה לו אהבה. אני זוכר ביקורים שלי בסטודיו שלו לגרפיקה על יד המוסך. עולה במדרגות ונכנס אל קודש הקודשים. רוני פורס בפני כרזות, סקיצות ורעיונות. רוני במיטבו.  אגרות ברכה לראש השנה פרי עיצובו סדורים באוסף הארכיון ומצביעים על יכולתו הגרפית המיוחדת. כמו העטיפות שעיצב לספרית פועלים. סגנון יצירתו המיוחד בו הוא מקיים דיאלוג תמידי בין הגרפיקה הפונקציונאלית והציור החופשי באמצעות גירי פנדה רחבי קו ורבי תנועה ותנופה המשרים אווירה של מרחב חקלאי. אצל רוני האיורים צומחים כמו עשב השדה. אינם מוגדרים , אך משרים אווירה. הוא נע בין רמזים פיגורטיביים לנגיעות מופשטות. השילוב הזה הוא המיוחד אצל רוני רכב.
בשנת 1987 מתקיימת "בבית אריאלה" בתל אביב תערוכת יחיד של רוני רכב - עטיפות ספרים מבית היוצר של ספריית פועלים, "ביבליוגרפיקה"  קרא רוני לתערוכתו. מבקר הספרות דן מירון לא חוסך שבחים על המעצב: "רוני רכב תופס מקום בולט בקרב האמנים-האומנים, שחוללו בשנים האחרונות תמורה מפליגה בעיצוב האמנותי של הספר העברי".

ידידו של רוני, איש ספרית פועלים, המשורר נתן יונתן כתב בהקדמה לקטלוג של התערוכה:
"הגרפיקאי והצייר חברו בו יחדיו – השאיפה לעיצוב נכון, מדויק, הולם את נושאו וסגנונו של כל ספר, היחס האינטלקטואלי אל עיצובם של קוים, אותיות, סמלים ותמונות – עם השראה של צייר-אמן בעל דמיון יוצר השואף לפרוץ מסגרות ושבלונות ולהתחדש תמיד – צירוף שיש בו גם סתירה וגם אפשרויות אומנותיות – זהו רוני".  
כמזכיר ארגון הציירים הקפיד רוני רכב להיות נוכח בפתיחתן של תערוכות החברים. להיות מעורב, לעזור ולסייע. עם המקטרת בפה, הזקן והחיוך היה באישיותו דבר מסקרן, מסתורי משהו, מאוד חיובי.  

הקשרים בננו ידעו אינטנסיביות מקצועית ושקט שהנסיבות גרמן. רוני  היה חבר שידע לפרגן, כך אזכור אותו.

יובל דניאלי,  מרץ - 2018

חסר רכיב