חסר רכיב

מרד גטו ורשה וצרכים פוליטיים

09/03/2013
בחודש אפריל השנה יצויין בישראל ובמקומות רבים בעולם, 70 שנה לפרוץ המרד הגדול ביותר של היהודים בנאצים, הלוא הוא "מרד גטו ורשה".
המרד הזה, בו נטלו חלק כל תנועות הנוער הציוניות שהיו בורשה, יצר מיתוס שלם של גבורה, של סמל למאבק החלשים והנרדפים בקלגסים הנאצים ועמד בסתירה להנחה שרווחה שנים לאחר מכן, שהיהודים "הלכו כצאן לטבח".
מאז תקופת השואה, שלושה דורות כבר נולדו בישראל ודורות אלה חונכו על ברכי מורשת 'מרד גטו ורשה'. יישובים שונים, רחובות ומבני ציבור בישראל ובעולם קרויים ע"ש מנהיגי המרד, משתתפיו ותנועות הנוער שנטלו בו חלק והמרד הפך להיות נכס צאן ברזל של העם היהודי כולו.
בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה ועד להקמת המדינה, נאבקו בבריטים תנועות מחתרת שונות, מכל הזרמים הפוליטיים. תנועות אלה נבדלו זו מזו בעיקר ברקע האידיאולוגי שלהן, שהשליך גם על ראייתם והשקפת עולמם לגבי אופי המדינה שעומדת לקום. בין המחתרות שררה יריבות שגרמה, לא אחת, לתופעות קיצוניות שכולנו מכירים.
כיום לצערי, 65 שנה לאחר שנוסדה והוקמה בדמים רבים מדינת ישראל, כשעדיין על סדר היום דנים בזכות הקיום שלנו כמדינה, אותה יריבות אידיאולוגית שהיתה קיימת בין המחתרות השונות ושגבלה ממש בשנאה אמיתית, נמשכת עדיין ולא נמוגה אל תהום הנשייה.
אני בטוח שכמוני, כך גם רבים אחרים, כואבים את הניסיונות השונים 'לנכס' את מרד גטו ורשה ואת תנועות ההתנגדות לנאצים ושלוחיהם, לתנועה זו או אחרת. במקום 'להעביר דף', לחזק את המאחד והמשותף לכולנו ולדחוק לקרן זווית את זרעי הפלגנות ואת פרותיה הבאושים, יש כאלה שממשיכים ומשקיעים בבנייה וביצירה של חומות שוני ובדלנות בקרבנו.
אני שואל את עצמי לא פעם האם השנאה בינינו, היהודים בני דור התקומה, עדיין קיימת? האם אין אנו עם אחד? האם איננו רוצים, כולנו, להנחיל את השואה ומוראותיה גם לדורות הבאים? האם איננו חייבים להיות מאוחדים כנגד מכחישי השואה וזוועותיה?
ככל שמתקרב מועד ציון שנת ה 70 למרד גטו ורשה, נשמעים קולות של כאלה שעדיין בטוחים שפגעו בכבודם ובמורשתם. מסתבר שגם כיום, שנת 2013, 65 שנות קיום מדינת ישראל, לאחר שייסדנו צבא חזק, אדיר וערכי ובנינו מדינה מודרנית ומתקדמת (שאמנם עדיין מתמודדת עם בעיות רבות), יש כאלה שעדיין נותרו חיים בתקופת המחתרות של ערב קום המדינה.
אני בכוונה נמנע מלהזכיר שמות, אינני רוצה ליצור פלוגתא, אני רק מתחנן ומבקש מכל אלה שעדיין טוענים ל'כבוד אבוד' זה או אחר, אנא מכם, הפסיקו להשתמש בשואה בשימושים פוליטיים. יהודי העולם כולם, גם אלה שיוולדו בעתיד, נושאים ויישאו עימם את הלקחים שהעם היהודי לא ישכח. ויכוחים והתנצחויות על למי מגיע כבוד זה או אחר, יפוררו את מרקם הזכרון, שאותו אנו מבקשים להנחיל לדורות הבאים.
*איתמר שוויקה הוא מנכ"ל קרן חבצלת, שמקיימת את טקס הזכרון המרכזי לשואה והגבורה, המתקיים מדי שנה בקיבוץ יד מרדכי.
חסר רכיב