חסר רכיב

על הקשר של פעולות "תג מחיר" לחוקי הלאום

21/07/2016
לפני מספר שבועות השתתפתי בהפגנת הזדהות שארגנה גבעת חביבה, לאחר פעולת שנאה שהתרחשה בכפר אום אל קטף. מלבד כתובות הנאצה שרוססו על קירות המסגד של הכפר, הוצתו 3 מכוניות שהיו בחצר בית שהיה בקרבת מקום. עקב שריפת המכוניות נשרפו חלק מהעצים שהיו בחצר הבית. רק בנס לא נשרף הבית שבאותה עת ישנה בו משפחה שלמה.
במהלך 2011 ניסה ח"כ אבי דיכטר להעביר את חוק הלאום. חלק מהצעת החוק עסקה בהכפפת זהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל ללאום היהודי שלה. יתרה מזו, בהצעת החוק נאמר שהשפה הערבית לא תוגדר יותר כשפה רשמית בישראל, אלא יוקנה לה "מעמד מיוחד" וכי המשפט העברי ישמש השראה לחקיקה חדשה. על פי ההצעה, המדינה תפעל להתיישבות יהודית בתחומיה ולא תתחייב לבנות עבור לאומים אחרים. הצעת החוק נפלה בעיקר בשל התנגדותה הנחרצת של ציפי לבני, אז יו"ר סיעת קדימה.
לכאורה אין כל קשר בין אירועי פעולות שנאה ("תג מחיר") לבין חוקי הלאום, שמנסים ח"כים מהימין להעביר בכנסת. מספרים לנו שפעולות "תג מחיר" הן פעולות נקם בלבד ושחוקי הלאום נועדו להכפיף את הזהות הדמוקרטית של מדינת ישראל ללאום שלה. על זה נאמר "אסור לתת לעובדות להרוס סיפור". לכל מי שעיניו בראשו, ברור לחלוטין שהקו המקשר את אירועי השנאה לחוקי הלאום למיניהם הוא הרצון להקצין את מערכת היחסים שלנו עם ערביי ישראל ולהרחיק את היכולת שלנו לחיות יחד, במשותף, שווים בין שווים.
על פי נתוני המשטרה בנושא פעולות שנאה: בשנת 2012 נפתחו, 623 תיקים ונעצרו 200 פעילים, נגדם הוגשו 123 כתבי אישום בנושא. מתחילת שנת 2013 ועד היום נפתחו 165 תיקים, נעצרו 76 חשודים והוגשו 31 כתבי אישום. אירועי השנאה נעשים בכל רחבי הארץ, מכפר עכברה שבצפון ועד לטרון, יפו ונווה שלום.
למרות נתונים אלה, ממשיכה ממשלת ישראל להתעסק בניסוחים ובהתפלפלות האם המדובר במעשי טרור או לא. הקבינט המדיני-ביטחוני החליט ששר הביטחון יכריז על ארגון "תג מחיר" כהתארגנות בלתי מותרת ולא כעל ארגון טרור וזאת בניגוד להמלצות היועץ המשפטי לממשלה, שרי המשפטים וביטחון הפנים וראש השב"כ. המשטרה עצמה מגדירה את הפעולות האלה כ"פשיעה לאומנית" והודיעה שהיא מציבה אותן בראש סדר העדיפויות של הארגון.
לאחרונה מנסים הח"כים יריב לוין ואילת שקד לקדם הצעת חוק דומה. עפ"י הצעתם "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי והזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית בישראל ייחודית לעם היהודי". הצעת החוק החדשה מבליטה משמעותית את הזיקה של העם היהודי למדינה ולארץ על חשבון לאומים אחרים וקובעת את משטרה הדמוקרטי של המדינה רק בסעיף השני.
אין תרופת פלא ליצירת חיים משותפים בין יהודים לערבים במדינת ישראל. יש להיות נכונים לעבודה קשה שמצריכה הרבה מאוד רצון והבנה משני הצדדים. ביוזמת מרכז גבעת חביבה, פותח בשנים האחרונות מודל של שותפות בין קהילות, ששם לו למטרה לשלב אזרחים והנהגה ממגוון רקעים חברתיים, באמצעות יצירת שיתופי פעולה והפעלת מנגנוני פעילות בין-קהילתיים שמאפשרים עשייה משותפת לקידום ערכים, מטרות ופרויקטים. תכנית זו, שתחילתה ברמה המקומית, תניח ותטפח את היסודות הנדרשים ליצירת עתיד משותף וחברה משותפת ותשליך על מאמצים רחבים יותר, בקנה מידה ארצי, שיקדמו חיים משותפים בתנאי שלום והבנה הדדית.
רק על ידי יוזמות כאלה, שחותרות לאיתור אינטרסים משותפים, תוך הבנה וקבלה של השונה נוכל ליצור חיים על בסיס שיווני יותר, מאחד יותר ומשתף יותר. חייבים להוקיע את אירועי השנאה, להגדיר אותם כטרור לכל דבר ועניין ויש לעשות הכל שחוקי הלאום למיניהם לא יעברו בכנסת ישראל.
*איתמר שוויקה הוא מנכ"ל חבצלת
חסר רכיב