נפטר האדריכל מנחם (מני) באר מקיבוץ געתון. – (1925-2017)

לפני שבוע , נפרדנו מהאדריכל והיוצר מנחם באר. מנחם נפטר בקיבוצו געתון בגיל 92, לו הקדיש את מיטב שנותיו וכישרונו האדריכלי והמוסיקאלי.  מנחם היה מעמודי התווך של האדריכלות הקיבוצית. זו שראתה  את עצמה כחלק מהשליחות לבניין הארץ והקיבוץ.  החצר הקיבוצית על בנייניה ונופיה הם הביטוי האוטנטי ביותר למהות האידיאולוגיה הקיבוצית. מנחם מתוך נאמנות לרעיון ולחזון השתדל להתאים את מבניו אל תפיסת עולמו הקיבוצית. למנחם מקום של כבוד בפנתאון אדריכלי התנועה הקיבוצית.

מנחם נולד בבודפשט – הונגריה בשנת 1925. שרד את השואה בעזרת תעודות מזויפות. עם השחרור התחיל ללמוד בבודפשט ארכיטקטורה ומוזיקה. עלה לארץ כחניך השומר הצעיר בעלייה בלתי לגלית בשנת 1947. הוגלה לקפריסין . בשובו מ"אי הגירוש" היה בין מקימי קיבוץ געתון.  את לימודי האדריכלות השלים בטכניון בחיפה ולאחר מכן הצטרף כארכיטקט למחלקה הטכנית של הקבה"א. בהתחלה עבד כעוזרו של אדריכל שמואל מסטצ'קין  ומיד לאחר מכן כאדריכל עצמאי  שבתיו פרוסים על מפת יישובי הקבוצים והארץ.  כאשר התקרב מנחם  לגיל תשעים ביקש ממני לסייע לו בהפקת ספר  בפורמט אלבומי שיסכם את פועלו ודרכו האדריכלית ("אבני דרך, אבני בניין" הוצאת יד יערי, 2015) . ביחד עם מוקי צור נרתמנו למשימה, בחפץ לב ועניין רב. ראינו בספר חלק מהתיעוד של אדריכלות הקיבוץ.   

העבודה על הספר, תכניו וצורתו הפגישה אותי עם מנחם לשיחות ארוכות ומלמדות. נפגשנו בחדר עבודתו הקיבוצי, בו לא פסק לתכנן  את מבני העתיד גם בגילו המתקדם. מנחם מעולם לא פסק לתכנן ולחלום.  כאשר עבר קיבוץ געתון את מסע השינויים, נרתם ביחד עם בנו הכוריאוגרף רמי באר לתכנן את כפר המחול בגעתון. חדר האוכל שתכנן האב מני באר משמש כיום כאכסניה ללהקת המחול הקיבוצית עליה מופקד בנו.

מנחם ראה בשילובה של היצירה האומנותית נדבך חשוב באדריכלות שלו. שלא כמו אדריכלים הגורסים שאין צורך בקישוט אומנותי באדריכלות (פונקציונליזם נטו), מנחם ראה בכך עיקרון. אין תחרות בין יצירת אומנות למבנה, אלא השלמה, שילוב , עוד פיסת תרבות הנראית לעין. "אני רוצה לשלב את יצירות אמני המקום עם האדריכלות המקומית", אמר לי באחת השיחות. מנחם היה פעיל לא רק בתחום המקצועי אלא גם בחלק החברתי – תרבותי של קיבוצו. שמש שלוש פעמים כמזכיר קיבוץ, איש תרבות וחברה. שותף להרכבים מוסיקאליים שהפליאו בנגינתם (מנחם ניגן בכינור).

מנחם באר מייצג תקופה, מייצג סגנון, דור של אדריכלים שצמחו לאחר מלחמת השחרור , וזכו לתכנן קיבוץ וישוב רב דורי , חלום בהתגשמותו.

"אחרי 60 שנות עבודה כארכיטקט, פעילות הנמשכת עד היום, אני חי בהרגשה שהוספתי ,   ואני עדיין מוסיף, לבניית הארץ והקיבוץ. מה עוד תבקשי מאתנו מכורה ?"  במילים אלו מפיו של מנחם (מני) באר מסתיים ספרו .

יהי זכרו ברוך.

יובל דניאלי – יד יערי

חדר האוכל בגעתון (היום אולם מחול)